דף הבית. אודותינו. חדשות. מרכז הורדות. צור קשר. English
תחומי פעילות   טיפול במי שתייה  


חלק גדול ממי השתייה בישראל, מקורו במאגרים תת קרקעיים. לכאורה, מים הנשאבים ממקורות אלה יכלו להיות מתאימים לשתייה ללא כל טיפול. אבל מים אלה, בנוסף למים שמקורם אחר, דורשים סוגי טיפול שונים. להלן סקירה קצרה של תהליכי טיפול (במי שתייה) מקובלים בישראל.


חיטוי

חיטוי מי שתייה מבוצע גם אם המים בנקודת הטיפול אינם מכילים חיידקים ולמעשה ראויים לשתייה. גם במים אלה, ככל שישהו בצנרת ההולכה ובמאגרים עד לאספקתם לצרכנים - יתפתחו חיידקים במהירות. חיטוי המים בשלב הפקתם (שאיבה בבארות) נועד לאפשר לספקם נקיים מחיידקים עד לברזים בבתי הצרכנים. בנוסף לכך, ישנם מים אשר כבר בשלב הפקתם, מכילים חומרים בקטריאליים מזיקים. במקרים אלה, כמות החיטוי תותאם לסילוק חומרים מזהמים אלה וליצירת כוח חיטוי שאריתי נוסף. בישראל נוהגים לחטא מי שתייה ע"י כלור. בד"כ, ע"י מינון מבוקר של תמיסת היפוכלוריט. הטיפול הבסיסי מבוצע ע"י הפעלת משאבת מינון כימיקלים מדויקת אשר ממננת באופן רצוף תמיסת היפוכלוריט במידה יחסית לספיקת המים ולדרישת הכלור של המים המטופלים. בצמוד למשאבה מותקנים מספר אביזרים הידראוליים כמו שסתום הזרקה ושסתום אנטי סיפון ומספר אביזרי בקרה שמאפשרים שינוי רציף של רמת המינון בהתאם לדרישות התהליך. היפוכלוריט היא תמיסה זמינה בישראל. במקרים רגילים נדרשים בין חצי ליטר לליטר תמיסת היפוכלוריט בריכוז 10% על מנת לחטא כ- 100 מ"ק מי שתייה. יתרונו של הכלור הוא בזמינותו ובפשטותו. למרות זאת, בשל חסרונות מסוימים, נעשה שימוש גם בשיטות חיטוי מי שתייה אחרות, הנפוצה בהם היא חיטוי באמצעות כלורדיאוקסיד.


סינון

קיימות רמות שונות של סינון מים. במקרה של מי שתייה, נוהגים לבצע סינון רק אם כמות (ו/או גודל) החלקיקים הקיימים במים עולים על המותר בתקנים המתייחסים לעכירות מי שתייה. חלקיקים מרחפים הנמצאים במים, מלבד היותם לא אסטטיים, מהווים מזהם בפני עצמו ומכילים או נושאים חומרים מזהמים אורגניים ובקטריאליים. בד"כ יסוננו מי השתייה ע"י מסנני חול. סינון מים יבוצע לרוב רק בנקודת הפקת המים. בישראל, רוב המים המסופקים מבארות אינם מחייבים סינון. לעומת זאת, מים הנשאבים ממקורות עיליים כמו גם מים ממאגרים מליחים, מסוננים כחלק מהתאמתם לאספקה כמי שתייה או כטיפול קדם לפני התפלתם.


טיפול בחנקות (ניטראטים)

חנקות (ניטראטים, NO3) נמצאות רק בחלק קטן ממקורות המים בישראל, בקידוחים באזור מישור החוף והשפלה. מקור החנקות באקוויפרים באזורים אלה הוא בחדירת חומרי דישון שבהם נעשה שימוש במשך עשרות שנים באזורים חקלאיים שמעל האקוויפרים האמורים. החנקות במי שתייה מסוכנות לתינוקות ובמידה מסוימת גם למבוגרים.
תקן מי שתייה בישראל מגביל את ריכוז החנקות במים ל- 70 מג"ל. בעולם התקן מחייב מעט יותר. ספקי מים מטפלים בבעיית ריכוז חנקות גבוה במי השתייה ב- 2 אופנים (1) בהקמת והפעלת מתקנים ייעודיים לסילוק חנקות ממים. מתקנים המבוססים על תהליך ממברנלי (אלקטרו-דיאליזה) או מבוססים תהליך חילוף יונים (2) ע"י מיהול מים ממקור עתיר חנקות במים בעלי ריכוז חנקות נמוך. לכאורה, השיטה השנייה של מיהול אינה מהווה טיפול קלאסי, אך היותה פשוטה וזולה משמעותית והעובדה כי אין צורך לסלק חנקות מן המים לחלוטין, הופכת את תהליך המיהול לאפקטיבי ונכון. יצוין כי משרד הבריאות מחייב את המבצעים סילוק או מיהול חנקות, לנטר ולתעד באופן רציף את ריכוז החנקות במים המטופלים.


הפלרה

בשונה מתהליכי הטיפול שתוארו עד כה ושעסקו בטיפול במרכיבים לא רצויים במים, כאן מדובר בתהליך של הוספה או השלמה מלאכותית של מרכיב כימי למים. פלואוריד הוא מרכיב כימי התורם לחיזוק שיניים ועצמות בגוף האדם ומהווה מרכיב חיוני במניעת עששת בשיניים. הפלואוריד קיים באופן טבעי במי תהום אך ריכוזו בהם נמוך ברוב אזורי הארץ מן הערך הרצוי ולכן נוהגים (כבמדינות מסוימות אחרות בעולם) להוסיפו למים. החוק בישראל מחייב כל ספק מים ליישוב המונה יותר מ- 5000 צרכני מים, לספק מים מופלרים. הערך הרצוי הוא 1 מ"ג פלואוריד לליטר מים. חשוב לציין כי מינון גבוה מדי של פלואוריד הוא מסוכן גם באופן מיידי וגם באופן מצטבר. לכן, התקנים המחייבים הפלרת מי שתייה, גם מגדירים את אופן מינון הפלואוריד למים ומחייבים הצבת מספר מנגנונים מקבילים לאבטחת הטיפול. בין היתר, חובה להגביל את נפח האגירה היומי, להתקין אמצעי אבטחה מכאניים נגד מינון יתר ולהתקין מערכת מדידה רציפה של ריכוז פלואוריד במים.


ניטור רציף של איכות מי שתייה

רוב תהליכי הטיפול במי שתייה כוללים מדידה רציפה של המשתנים המטופלים. כך לדוגמא יימדד ערך הכלור במים המחוטאים בכלור ע"י מדידת כלור רציפה או כלורדיאוקסיד במקרה אחר. תהליך סינון מי שתייה יגובה במדידת עכירות. בתהליך סילוק או מיהול חנקות תבוצע מדידה רציפה של חנקות ומינון פלואוריד יפוקד תמיד ע"י מדידה רציפה של מערכת מיוחדת לניטור רציף של ריכוז פלואוריד במים. בפרק ניטור איכות מים ושפכים יימצא תיאור מפורט של מערכות מדידה כנ"ל ואחרות. הפעלת מערכות מדידת איכות מי שתייה ע"י מדידה רציפה של המשתנים הרלוונטיים, יכולה היא עצמה להחשב כחלק עיקרי מתהליך הטיפול במי שתייה. בגרף למטה ניתן לראות את ערכי מי השתייה המסופקים בעיר אופיינית בישראל במשך כשבוע. 
 

Input5


נקודת המדידה של איכות המים אינה תמיד קשורה לתהליך טיפול מסוים. במקרה זה, מדובר במדידה במאגר אספקת מי שתייה עירוני ראשי שאינו צמוד לבארות או לנקודות אספקת מים לעיר. דווקא היום, כאשר מקורות המים בישראל מגוונים ומשתנים (בארות, מוביל ארצי והתפלה), משמש ניטור רציף של איכות מי שתייה, כלי יעיל והכרחי לניהול וניתוח איכות המים, לניהול אספקת המים (מדידה רציפה מאפשרת לזהות בין היתר את מקור המים) ולפיקוד על מערכות אספקת המים. ספקי מים רבים בישראל מתקינים מערכות מדידת איכות מים ראשיות בנוסף למערכות מדידה ספציפיות המותקנות לצד מערכות טיפול במים. לדוגמא; מקורות חברת המים, עיריות ירושלים, פתח תקווה, ראשל"צ, הרצליה ועוד.



 

למידע נוסף בנושא אנא פנה/י ל: treitel@treitel.co.il